לפי הקבלה, שורש הפחדים נעוץ בכך שה' מסתתר מאיתנו, מאחר והוא כביכול 'צימצם' את עצמו כדי ליצור מקום לבריאת העולם. הרי אילו היינו חשים את נוכחות הבורא באופן ברור בכל רגע ורגע כל דבר אחר היה נראה חסר חשיבות לעומתו, ובודאי שלא הייתה הצדקה לפחדים ודאגות. כאשר חשים בנוכחות האור האינסופי החושך איננו מפחיד.
פריצות הדרך של הגילויים המדעיים החדשים עוררו אנשים לעסוק בשאלות הקשורות לאלוהים, ובמהות הערכים הקיומיים שהוא מייצג. אלוהים הוא מושג מסתורי וחמקן, שאנו מתייחסים אליו ללא הרף למרות שאין באפשרותינו להוכיח חד משמעית את קיומו. גם הטוענים שאלוהים הוא פרי המצאת האדם, שנועדה לאפשר לו תחושת מיקוד במרחב הקיומי, חשים בנפשם פנימה בנוכחותו. דווקא המדע המודרני הוא זה שהוביל למסקנה כי עולמנו מורכב מכדי שנתיימר להסבירו רק בכלים מדעיים, וכי בלא תפיסת העל טבעי לא ניתן לעמוד על מסתורי הקיום.
"האמונה במציל הסופי, מאפשרת לנו להרגיש שכוח חיצוני שומר עלינו ומגן עלינו תמיד. גם אם נהסס, נחלה ואולי נגיע אל סף הקץ של חיינו, יהיה תמיד מישהו, על פי אמונתנו, שיוכל להעניק לנו את הכוח חזרה לחיים." – (יאלום).