האדם במובן מסוים הוא תוצאה של העבר אותו הוא חווה.
חוויות מהעבר מלוות אותנו באופן מודע ולא מודע.
מעצבות ולעיתים מכתיבות את התנהגותנו היומיומית. מכיוון שעוצמת ההרס הינה גדולה באופן משמעותי מעוצמת הבנייה, נמצא נוכחות של פצעים פתוחים, אשר מעצבים את החוויה האישית.
פצעים הגורמים לתחושת רגישות, העלולה להביא להתערערות היציבות הרגשית שלנו.
הצלחות, כשלונות, אכזבות, אירועים טראומטיים ומודל ההורים הם רק חלק מאירועי עבר אשר מנהלים אותנו בהווה. לעיתים, ברדיפה אחר העבר אנו מועדים אל העתיד ומבלי לשים לב אנו עלולים למצוא את עצמנו עסוקים מדי באיפה שהיינו שאין לנו מושג לאן ללכת.
בלבול זה יכול לתת גם אותותיו בגוף שלנו, קשיים נפשיים לא פעם מאופיינים בחולשה גופנית וירידה של פעילות מערכת החיסונית וכן להיפך – תחושה של אופטימיות, מוטיבציה, יכולת התמקדות בהיבטים חיוביים ותקווה ידועים כמחזקים את המערכת החיסונית ומאפשרים לגוף להתגבר על בעיות שונות.
